בבוקר אחרי ארוחת בוקר היתה אווירת קוטריות קצת, ביחוד מכיוון אמיר, שבסוף עשה שילשול רציני בחיתול, וגם לתהל היה קשה כל פעם שרעות יצאה משדה הראייה שלה. אחר כך יצאנו קצת לחצר אבל די ללא הועיל, תהל כל הזמן רצתה שאמא גם תבוא למרות שידעה שרעות מבשלת במטבח. אולי כן כדאי לברר על טקטיקות להקלה על חרדת נטישה, אני אנסה לחפש על זה משהו. בכל אופן קצת נכנסנו ויצאנו לטיול. הרגשנו שאין ממש מצב לפעילות מיוחדת, קצת חבל...
בטיול כמובן שהיה מקסים, הילדים יותר ויותר משחקים ביחד, תהל קצת משחקת בלהיות מטפלת לאמיר למשל- נורא חמוד לראות. העברנו את הזמן בעיקר בלנחש אם יש או אין לאמיר משהו בפה, ועשינו סשן צילומים, התוצאות בבלוג. כשאמיר התעייף פנינו לגן, בדרך שמנו אותו כבר לישון בבית ואכלנו קיצ'רי לצהריים.
אמיר קוטר
תהל ודיה החזיקו יפה וחיזלשנו ב 12:30. דווקא בסוף הן היו במצברוח ממש טוב (עד שתהל חטפה התקף עייפות. אני היום נשארת פה לסדר ולקשט קצת (ולנקות), אתן מוזמנות לקפוץ, צריך לדבר קצת על הפורים.
יום טוב!
טלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה