אז אחרי ארוחת בוקר (תהל אכלה המון המון המון חביתה) שיחקנו קצת בלגו הענק ובחיות,
אני סידרתי ושמתי צהריים, והבנות שיחקו להן.
אחר כך יצאנו לחצר לשמחתה של ליידי, כל אחד העסיק את עצמו. אני קילפתי ירקות, דיה העבירה עלים יבשים ממקום למקום ותהל דחפה את הבימבות והסבירה לי על הירקות...
נכנסנו לשיעור התעמלות קצר,
נראה לי שהן ממש התחילו להבין מה אני רוצה מהן,
מנסות לחקות אותי ומקשיבות להוראות, עם קצת פרשנות יצירתית (למשל, כשאומרים להן לשים ראש למטה הן פשוט נשכבות על הרצפה ונחות קצת, גם אם התכוונתי בעמידה או בישיבה).
בכל אופן יצאנו לטיול, שתיהן רצו ברגל מה שאומר שלקח לנו שעות להגיע לקצה המדרכה שם הן כבר התעייפו כל כך ששמתי אותן בעגלול ללא התנגדות מיוחדת. אכלנו בננה בגן הרפתקאות, התנדנדנו, התגלשנו, והמשכנו לפינת חי.
שם האכלנו כמובן את העיזים, דיה החמודה מחפשת בעצמה עלים ירוקים או לפעמים דברים אחרים שנראים לה טעימים ונותנת להן "הם, הם". תהל מבקשת ממני עלים ובוחרת טוב טוב למי לתת. האווזים שגעגעו עלינו הביאו אותה פעמיים לידי בכי- באמת לא יפה, וחזרנו מותשות הביתה. תהל נרדמה באמצע הדרך והערתי אותה בגן, וישבנו לאכול.
היה עוד משהו אדיר- דיה נפלה בשביל האבנים בכניסה לגן ובכתב ובכתה. לקחתי אותה פנימה ותהל נכנסה אחרינו. אני ישבתי עם דיה שלא כל כך נרגעה ותהל הסתכלה בדאגה. בסוף הסתכלה מסביב ומצאה תה כבר קר על השולחן. היא גררה אותו אליי ואמרה "תה, דיה" נתתי לדיה שלוק ובאמת היא נרגעה מיד! איזו ילדה מדהימה ורגישה!
נשיקות,
טלי
אני סידרתי ושמתי צהריים, והבנות שיחקו להן.
אחר כך יצאנו לחצר לשמחתה של ליידי, כל אחד העסיק את עצמו. אני קילפתי ירקות, דיה העבירה עלים יבשים ממקום למקום ותהל דחפה את הבימבות והסבירה לי על הירקות...
נכנסנו לשיעור התעמלות קצר,
נראה לי שהן ממש התחילו להבין מה אני רוצה מהן,
מנסות לחקות אותי ומקשיבות להוראות, עם קצת פרשנות יצירתית (למשל, כשאומרים להן לשים ראש למטה הן פשוט נשכבות על הרצפה ונחות קצת, גם אם התכוונתי בעמידה או בישיבה).
בכל אופן יצאנו לטיול, שתיהן רצו ברגל מה שאומר שלקח לנו שעות להגיע לקצה המדרכה שם הן כבר התעייפו כל כך ששמתי אותן בעגלול ללא התנגדות מיוחדת. אכלנו בננה בגן הרפתקאות, התנדנדנו, התגלשנו, והמשכנו לפינת חי.
שם האכלנו כמובן את העיזים, דיה החמודה מחפשת בעצמה עלים ירוקים או לפעמים דברים אחרים שנראים לה טעימים ונותנת להן "הם, הם". תהל מבקשת ממני עלים ובוחרת טוב טוב למי לתת. האווזים שגעגעו עלינו הביאו אותה פעמיים לידי בכי- באמת לא יפה, וחזרנו מותשות הביתה. תהל נרדמה באמצע הדרך והערתי אותה בגן, וישבנו לאכול.
היה עוד משהו אדיר- דיה נפלה בשביל האבנים בכניסה לגן ובכתב ובכתה. לקחתי אותה פנימה ותהל נכנסה אחרינו. אני ישבתי עם דיה שלא כל כך נרגעה ותהל הסתכלה בדאגה. בסוף הסתכלה מסביב ומצאה תה כבר קר על השולחן. היא גררה אותו אליי ואמרה "תה, דיה" נתתי לדיה שלוק ובאמת היא נרגעה מיד! איזו ילדה מדהימה ורגישה!
נשיקות,
טלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה