קודם כל למרות נסיונות ענפים מצדי הבנות מסרבות ללמוד את הכוראוגרפיה של מה נשתנה...
נקווה שהן תסתרנה עם השירה איכשהו.
העדרותו של ירון הורגשה, אבל היינו המון בחוץ (איתי בשני הימים בעיקר בריצה מבימבה לבימבה).
לאט לאט הבנות משחקות יותר ויותר לבדן בגן, יש להן משחקים שהן יוזמות והן כל הזמן מצחיקות אחת את השנייה. גם היתה לי שיחה מאד נחמדה עם תהל שלשום:
אמיר? אמיר לא בא לגן יותר.
דיה? דיה באה כל יום לגן.
תהל? תהל באה כל יום לגן.
טלי? טלי לפעמים בגן.
אמא? אמא לפעמים בגן.
בבא? סבא בא לפעמים לבקר אותנו בגן.
אמיר?.....
בקיצור- סבבה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה