תהל הגיעה והבנות היו כל כך מאושרות מלחזור לגן: תהל הסתובבה וצעקה "דיה, תהל, דיה, תהל, דיה, תהל...." ודיה צחקה וצחקה...
הלכנו לטיול ארוך אבל כמובן שלא היה מצב לאף אחד לנוח עקב רמת ההתרגשות... נכנסנו למכולית לקנות טופו, ראינו אגב חלב עיזים מלא- אנחנו חייבים לטעום לא? שיחקנו בגשר ובמרכז וחזרנו לגן.
אבא ירון בא לשיר שירים ולפורר תפוח ברחבי הגן, ואני ירדתי לשים אורז למטה (צהוב, בהשראת רעות) כשחזרתי יצאנו לחצר, ושיחקנו בחול! איזה כיף, בסוף ממש הוצאתי אותן בכוח לארוחת צהריים ("לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה") והלכנו לבית של סבא שלא היה, אינשאללה יחלים במהרה, לאכול ארוחת צהריים ולהשתולל עוד קצת לכבוד סוף היום..
איזה חמודות-יא-אללה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה