המתחיל במצווה אומרים לו גמור

אז היום התחיל קצת חלש.. תהל ואני באנו מבדיקת דם בשמונה וחצי. תהל הייתה גיבורה אמיתית! מצאנו את סבתא הלן, סבא שי ודיה בבית. זה היה די מפתיע, אבל המשכנו כרגיל - הכנתי ארוחת בוקר מהר, טחינות אבוקדו ירקות ולחם. ישבנו לאכול וקצת שרנו שירים תוך כדי האוכל. האווירה הייתה קצת עכורה, התחיל פתאום טפטוף.. עננים כיסו את השמיים והבנות צפו בהם מהספה של נורית. כמו שבאו כך הלכו ובאה שמש מאירה ומבטיחה, ויצאנו בצעד קל לטיול בעגלול עם סבתא הלן, הרבה מים ובסקוויטים בריאותיים. בטיול השתפר מצב הרוח של כווולנו עד שמרוב שמחה הבנות פשוט צחקו ופטפטו להן ליד המגלשה הקטנה - היה משא ומתן מי תהיה ראשונה במדרגות, מי עולה יותר מהר, מי מתגלשת קודם ועוד ועוד. אחרי מסע המגלשות עברנו להאכיל את העיזים ולראות תוכים וברווזים. הבוקר עבר כך בנעימים

חזרנו הבייתה ושיחקנו בקוביות, בנינו מגדלים גבוהים ומקוריים. יצאנו לחצר ולמדנו שהמסלול של המגלשה הקטנה הוא דרך המדרגות שלה ולא ווישר. ניסיתי לפחות, זה נראה לי הגיוני יותר. אחרי שמיצינו את פעולת הגלישה וטבלנו קצת בבוץ נכנסנו לגן לסדר ארוחת צהריים - ירקות וקוסקוס שסבתא הביאה איתה.

אכלנו, התעייפנו והחלטנו שהגיע הזמן לישון (שתי הבנות עשו קקי בסיר אחת מול השנייה בצהריים)